ירידות קלות וחד צידיות בשמיעה | שמע קולנו

ירידות קלות וחד צידיות בשמיעה

נכתב בתאריך: 28/07/10 שייך לקטגוריה: מאמרים

מאמר מאת ד"ר אורלי הלפרין, מדריכה ארצית לאודיולוגיה חינוכית

 

מידע ראשון:


המונח לקות בשמיעה מתייחס למצב של חסך שמיעתי הנגרם בשל בעיה במערכת השמע. כל לקות בשמיעה, ממושכת או קבועה, עלולה לפגוע בתפקוד הילד. בעבר ייחסו את הקשיים בתפקוד רק ללקויות בינוניות או חמורות יותר בשמיעה. מחקרים אחרונים, בארץ ובעולם, מצביעים על כך כי גם לקות קלה או חד צדית בשמיעה עלולה לפגוע בתפקוד התקשורתי, הלימודי, החברתי והרגשי של הילד.
מהי לקות קלה או חד צדית בשמיעה?
לקות בשמיעה מוגדרת כממוצע ספים של 16dB ויותר לצלילים מסוג Tone Pure TP (טון טהור) בתדירויות הדיבור (500-2000Hz), או בתדירויות הגבוהות (3000-6000Hz).
לקות דו צדית קלה בשמיעה מוגדרת כממוצע ספים של 20-40dB לצלילים מסוג TP בתדירויות הדיבור, או לקות של – 25dB, ב2 או יותר מהתדירויות הגבוהות.
לקות חד צדית בשמיעה מוגדרת כממוצע הספים של 20dB לפחות, לצלילים מסוג TP בתדירויות הדיבור, או לקות של 25dB, ב2 או יותר מהתדירויות הגבוהות, כאשר סף השמיעה הממוצע, באוזן הטובה, הוא שווה או טוב מ-20dB.
לקות חד צדית בשמיעה גורמת לקושי שמיעתי:
הפחתה בעוצמת הגירויים האקוסטיים קושי ביכולת לזהות כיוונים הפחתה ביכולת להבין דיבור בנוכחות רעש בטווח של 20%-50%

לקות קלה בשמיעה גורמת ל: קושי בתפיסת דיבור – אדם עם לקות בשמיעה, אפילו של 20-30 דציבל, יתקשה מאוד לשמוע חלקים מהדיבור. כאשר מדובר באדם בוגר המכיר היטב את השפה, הרי שברב במקרים הוא יצליח לנחש ולהשלים את ההגאים הנשמעים בעוצמה מוחלשת. אולם כאשר מדובר בילדים, הנמצאים עדיין בתהליך של הבשלה נוירולוגית ושל התפתחות השפה וידע העולם (הנמשכים עד לגיל 15 ויותר), היכולת שלהם לנחש ולהשלים את החסר נמוכה משמעותית.
כאשר הדיבור מרוחק מהאוזן ישנה החלשה נוספת של עוצמת הדבור כתוצאה מכך רק אחוז קטן מאוד מן הנאמר נשמע במדויק על ידי הילד עם לקות קלה בשמיעה.

התפתחות שפה ודיבור בקרב ילדים בעלי לקות קלה או חד צדית בשמיעה

האיתור של ילדים עם לקות בשמיעה, קלה עד בינונית ו/או עם לקות חד-צדית בשמיעה, מתרחש לעתים קרובות באיחור יחסית לאיתור ילדים בעלי לקויות בשמיעה חמורות ועמוקות. מצבם של ילדים אלו עלול להטעות הם מפגינים יכולת לשמוע ולפתח דיבור ושפה. אולם חלקים רבים של המסר המילולי (לדוגמא: הטיות הזמנים, יחיד רבים, זכר נקבה), אינם נשמעים על ידם כהלכה ומצב זה פוגע ביכולתם להבין את הנאמר. כלומר, פעמים רבות ילדים אלו שומעים את הדיבור אך אינם מבינים אותו לכן, ילדים אלו הם בסיכון לאיחור בהתפתחות השפה והדיבור.
נמצא שאצל ילדים עם לקות קלה עד בינונית בשמיעה ו/או עם לקות חד צדית בשמיעה, המילים הראשונות מופיעות בגילאים בתחום הנורמה, אך המבע הדו-מילי מופיע באיחור משמעותי. דווח כי 17% מהילדים עם לקות חד צדית בשמיעה, בגיל 0 עד 3 ש', הראו איחור בהבנת שפה ובהפקתה ואצל 33% היה אורך מבע ממוצע (MLU) נמוך מהצפוי בגילם. אצל ילדי גן בני 4-6 ש', עם לקות בשמיעה חד צדית חמורה, נמצא עיכוב משמעותי בהתפתחות השפה בהשוואה לעמיתיהם השומעים. כך גם אצל תלמידים בני 6-13 ש' עם לקות חד צדית חמורה בשמיעה אשר הראו פערים בתוצאות מבחני שפה בהשוואה לעמיתיהם השומעים ואצל תלמידים בני 8-20 ש', עם לקוי חד צדי חמור נמצאו פערים בגודל הלקסיקון לעומת תלמידים עם שמיעה תקינה.

לתלמידים עם ירידות קלות או חד צדיות היושבים בכיתה מצטרפים קשיים נוספים הקשורים בתנאי האזנה:

1. תנאים אקוסטיים
יחסי אות רעש – ילד עם לקות קלה בשמיעה זקוק ליחסי אות רעש של לפחות 15dB, כלומר שעוצמת הדיבור של הדובר (המורה, הגננת) תעלה ב15dB לפחות, על עוצמת רעש הרקע, לעומת שומע תקין המסתפק ביחסי אות-רעש של 6dB בלבד. עצמת דיבור רם היא בסביבות 70dB. במדידות שנעשו בחדרי לימוד ריקים מורות כי עוצמת רעש הרקע בהם עלולה להגיע אף ל60dB. כלומר, כאשר הכתה גם מאוכלסת בילדים, עוצמת הרעש אף גבוהה יותר מ60dB וכתוצאה מכך עוצמת הדיבור של המורה אינה עולה על עוצמת הרעש ביותר מאשר ב 6dB ולעיתים היא אף חלשה יותר מן הרעש.
זמן הדהוד – ילד עם לקות קלה בשמיעה זקוק לחדר עם זמן הדהוד אשר אינו עולה על 0.4-0.6 שניות, מדידות שנעשו בחדרי לימוד מורות כי ההדהוד בהן מגיע לעתים עד 1.5 שניות. זמן הדהוד ארוך כזה ממסך את הדיבור ומקשה על תפיסתו.
2. צורת הישיבה בחדר הלימוד – תלמיד עם לקות בשמיעה מתקשה בתפיסת הדיבור בתנאי האזנה גרועים בכיתה בה מתנהלת התקשורת בקבוצה, עם ריבוי דוברים (בניגוד לתקשורת בין שניים).

התפקוד במסגרת החינוכית, של תלמידים עם לקות בשמיעה קלה ו/או חד צדית

עובדה ידועה היא כי לקות שמיעה פוגעת בתפקוד הילד במסגרת החינוכית בתחום האקדמאי, התקשורתי, החברתי והרגשי. הממצאים כיום מעידים שקשיים בתפקוד, בתחומים השונים, נצפו לא רק בקרב ילדים עם לקות שמיעה בינונית עד עמוקה, אלא גם בקרב ילדים עם לקות שמיעה קלה או חד צדית. על פי המחקרים, תלמידי בית ספר, עם לקות שמיעה דו צדית קלה או חד – צדית שלא אותרו ולכן לא טופלו בזמן, היו בסיכון גבוה לכישלון אקדמי. כשלון זה בא לידי ביטוי באוצר מילים דל יחסית לבני גילם ובהישגים נמוכים בקריאה, בכתיבה ובמתמטיקה. ילדים עם לקות חד צדית בשמיעה דיווחו על עייפות מרובה וקושי בהתמודדות עם הדרישות הלימודיות באופן כללי והראו קושי לבצע, בו זמנית, שתי פעולות כאשר אחת מהן היא האזנה. למשל: להאזין לדברי המורה ולכתוב במחברת. כמו כן דווח על בעיות רגשיות וחברתיות בכתה, יחסית לילדים בעלי שמיעה תקינה וכן על שכיחות גבוהה של הזדקקות לשירותי חינוך מיוחד. בעבר דווח כי ילדים עם לקות חד צדית בשמיעה נשארו כתה, פי עשרה יותר מאשר ילדים עם שמיעה תקינה. כיום מדווח על כך שלמעלה ממחצית הילדים עם לקות חד צדית בשמיעה, מקבלים שירותים מיוחדים בביה"ס.
עוד נמצא כי המורים מעריכים נמוך יותר, בשאלון הסיפטר, ילדים עם ליקוי חד צדי וכנראה, גם מצפים מהם פחות.
בנוסף, נמצא כי תלמידים עם קשיי למידה סובלים מלקויות קלות בשמיעה בתפוצה גבוהה יותר מאשר ילדים ללא קשיים כאלו: ל 30% מן התלמידים עם לקויות למידה יש היסטוריה של דלקות אוזניים כרוניות.
ילדים עם לקות בשמיעה יכולים להצליח כמו כל ילד אחר. אם נספק להם את העזרה המתאימה, הם יתגברו על המכשולים.

תגיות:


תגובות (2)

 

  1. מאת יוסי:

    שיתי בדיקת שמיעה ויש לי ירידה מזערית בשמיעה 15-20DB עם אני צריך טיפול

    • מאת admin:

      תוכל להפנות את שאלתך ליעוץ המקוון שלנו, ולקבל תשובה ישירות למייל שלך.

השאר תגובה

תוכן תגובה