תפקיד המשפחה והסביבה של ילד לקוי שמיעה | שמע קולנו

תפקיד המשפחה והסביבה של ילד לקוי שמיעה

נכתב בתאריך: 01/09/10 שייך לקטגוריה: מאמרים

הצלחה של ילד לקוי שמיעה יכולה לבוא רק כאשר נותנים בו אמון, כאשר יש אמונה פנימית ביכולות שלו. הדרך הנכונה בגידול ילד לקוי שמיעה היא מצד אחד לדרוש ממנו, אך יחד עם זאת לסייע ולעזור לו.

ילד בעל דימוי עצמי גבוה, מעיז להתנסות גם בדברים שיש בהם סיכון. וכשהוא נכשל, הוא ינסה שוב. הכשלון לא מרפה את ידיו.

מטבע הדברים, הבטחון העצמי והדימוי של ילד לקוי שמיעה מורכבים ותלויים בציפיות הסביבה ובתגובות שלהם.

בנית הזהות העצמית של כל אדם היא תהליך שמתחיל ביום היוולדו וממשיך בכל תקופת ההתבגרות שלו. כשמסתיימת תקופת גיבוש הזהות העצמית, האדם עסוק בה פחות, והוא בעצם חי לפיה.

שיא הבירור וההתעסקות בזהות וב"אני" השלם הוא בגיל ההתבגרות, זוהי המשימה העיקרית של המתבגר.

המושגים "אני", "עצמי", "אגו", "SELF", משמשים להגדרת המהות הפנימית של האדם, לאופן בו האדם מכיר את עצמו, לזהות הייחודית ולאופי האישי שלו.

לאדם יש את היכולת להתבנון בעצמו ולהיות מודע לנפשו הפנימית, וזוהי מטלה חיונית ביותר. "מי שאינו יודע את עצמו- אינו יכול למצוא שלום עם עצמו. היודע את עצמו, ימצא גם דרך לתקן את עצמו, כי אם לא לשם תיקון- למה לו הידיעה?" (הרב וולבה, עלי שור)

אחרי שנקודה זו ברורה היטב, ניתן להתמקד במהותו של ילד עם ליקוי שמיעה. כיצד לקות השמיעה, אם בכלל, משפיעה על גיבוש זהותו העצמית?

ההנחה המקובלת בספרות המקצועית היא כי זהותו האישית של ילד עם ליקוי שמיעה מושפעת ישירות מהדמויות המשמעותיות בחייו ומההערכה הזורמת אליו מהוריו, מוריו ומשפחתו המורחבת.

כאשר התחושה של הדמויות בסביבת הילד היא כי הילד מסכן ואינו מסוגל יותר מדיי- היא גם לא דורשת ממנו ומצפה שיצליח כמו ילד שומע. הנמכת הציפיות היא הרסנית, משום שהיא מגבילה את ההתנסויות של הילד. כלומר, המראה אותה רואה הילד לקוי השמיעה משקפת לו ציפיות נמוכות, חוסר יכולת, אי מסוגלות, חשש מכשלון. ההשתקפות הזו עלולה להוביל את הילד לקוי השמיעה לפתח הערכה עצמית נמוכה, וממילא- הישגיו יהיו בהתאם.

כאן מונחת דילמה לא פשוטה. אם ננמיך ציפיות- דימויו של הילד ייפגע, אך מצד שני- לא ניתן להתעלם מלקות השמיעה. המגבלה הזו משפיעה על הילד, היא חלק בלתי נפרד ממנו. ומה אם נדרוש ממנו להגיע להשגים שאינם מתאימים ליכולות שלו.

הנוסחה הנכונה היא לא להתעלם מליקוי השמיעה. הסביבה של הילד צריכה להיות מודעת לקושי שלו, אך להמשיך ולדורש ממנו למרות הכל. הדרישה היא קודם כל מהסביבה עצמה. משפחה של ילד לקוי שמיעה צריכה לדרוש מעצמה התגייסות למענו, סיוע ותמיכה מקסימליים. לא מוותרים לילד שקשה לו, אלא מחפשים דרך יצירתית כדי לקדם אותו. ואם הדרך הזו לא מצליחה- אז מחפשים דרך נוספת.

המטרות שלנו מול ילד לקוי שמיעה אינן רק שישמע וידבר, אלא שיממש את הפוטנציאל והכישורים שלו, כמו כל ילד שומע. אם הוא מצייר יפה- נפתח אותו בכיוון של אומנות הציור, אם הוא מוכשר במשחק- נשלח אותו לחוג דרמה ונאמין בו שיצליח. אם אנחנו נאמין בו שהוא יכול להצילח- גם הוא יאמין בעצמו. לאמונה, לצפייה ולדרישה מהילד- יש תוצאות. התוצאות מגיעות בעקבות התיחסות לילד כאדם שבונה את עצמו ומכיר את עצמיותו דרכינו.

למשפחתו המורחבת של הילד תפקיד משמעותי בתהליך ההתפתחות שלו. אם היא משדרת אמון ביכולות שלו ומצפה ממנו- הוא אכן יצליח.

זו עבודה לא פשוטה שסביבת הילד צריכה לעשות עם עצמה. לתת אמון. לדרוש מהילד לקוי השמיעה בדיוק את מה שדורשים מאחיו השומעים.

במערכת הרגשות הסובבות את הילד, אין מקום לרחמים. הוא זקוק לליווי, לתמיכה, לחיזוק, אך לא לרחמים.

כשהסביבה כולה מתגייסת למערכה ותומכת בילד- התוצאות מגיעות.

כיצד מגדירים את עצמם מתבגרים לקויי שמיעה שזהותם העצמית בנויה הטב?

"להיות לקוי שמיעה זה לא מי שאני, זה רק חלק ממני שנותן לי בחיים יותר אתגר מאשר אנשים שומעים."

"אני לא אדם עם נכות, אני רק מישהו שיש לו משהו אחד שונה מכולם".

"אני מוכן לצאת יחד עם כולם ולהתנסות במה שקורה בחוץ, יש לי האומץ להסתכן!"

לסיכום-

אם אנחנו מקבלים את הילד לקוי השמיעה על כל כוחותיו וקשייו, גם הוא יקבל את עצמו על חלקיו השונים, על כל מורכבותם ויתמודד עימם בהצלחה. הילד לקוי השמיעה בודק ומפתח את זהותו העצמית הן ביחס לחלקיו "השומעים" והן ביחס לחלקים שלו "שאינם שומעים". באופן כזה יכולים לבוא לידי ביטוי כל החלקים הפנימיים שבו, ויכולה להיות לו תחושת שלימות.

רוצים להתייעץ עם רבקה ישראלי עו"ס במרכז "שמע קולנו"?

הקליקו כאן ליעוץ המקוון שלנו.

תגיות:


השאר תגובה

תוכן תגובה